תלמידי PhD

תלמידי Ph.D - היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות

איתן יובל שם המנחה והחוג: פרופ' ז'וזה ברונר, מכון כהן. נושא המחקר: מושג האור ומושג האותנטיות בהגות המודרנית. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אושר, אותנטיות, תשוקות, רגשות, נטיות, חירות, מוסר. הסבר קצר: המחקר מבקשלהבהיר כיצד אידיאל האושר התפתח בהגות המערב מתוך קשרים עמוקים למושג האמת, ולכן ביטא התנגדות לכל קיום, שביחב לאמתותו הושג הכשקרית. אני סבור שהתפתחות אידאל האותנטיות קשורה הייתה בין השאר בהתנגדות לאידיאל האושר, שבשל תפישת אמת חשה, הפך לשקרי. המחקר יבקש להניח את התשית התיאורטית שתאפשר להבין כי זיהוי אושר ואותנטיות כמושגים חופפים, מקורו בטעות הרווחת שלפיה המפנה המודרני התבטא במעבר מתיאוריית אושר אובייקטיבית-פילוסופית לתיאוריית אושר סובייקטיבית-פסיכולוגית. המחקר אינו חולק על כך, אלא שסבורני כי סיפק הוא המושא המשותף לתיאוריות אלו, בעוד המפנה הדרמטי שהתרחש בהגות המודרנית בהקשר לכך קשור בשלילת מושא זה. מדובר בשורש שבאמצעותו המחקר יבקש לתאר ממד מסוים בהתפתחות אידיאל האותנטיות, ושעל בסיסו ניתן גם להבין מדוע הוא מעולם לא יועד לשם קידום האושר האנושי.
בידרמן איתן שם המנחה והחוג: פרופ' משה צוקרמן, מכון כהן. נושא המחקר: פרדיגמה והיחס ל׳אחר הלאומי׳ הערבי; אחריות קולקטיבית לעתיד מילות ומושגי מפתח ותחום העיסוק: אתוס 48׳, ציונות, אנטישמיות ו-IHRA, היסטוריה יהודית של ימי הביניים, Agency, דמיון פוליטי, La Capra, Foucault, Lyotard, תיאולוגיה פוליטית.
ברסקי מתי שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה, פרופ' דניאל דור- מכון כהן נושא המחקר: הקו-אבולוציה של שפה ורגש בהבניית רגשות בני אדם מודרניים. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אבולוציה תרבותית, אבולוציה של השפה, Affective Sciences, בלשנות אנתרופולוגית, תקשורת מימטית, שפות סימנים, שדות סמנטיים של מושגי רגש. הסבר קצר: התזה בנויה סביב הניסיון לערוך דה- ורה- קונסטרוקציה לרגשות בני אדם מודרניים - ולתיאוריות רגש מודרניות המבוססות עליהם - על-ידי בחינתן מבעד לתיאוריית השפה-כטכנולוגיית-תקשורת ומבעד לפרספקטיבה אבולוציונית-התפתחותית. בהתאם לכך, התזה בוחנת את השורשים האמוציונליים באבולוציה של שפה ואת תפקיד הרגש בתיאוריות שפה. נשאל בה: מהי עמדתה התיאורטית של שפה בקרב פרספקטיבות המחקר השונות על הרגש? מה היו התנאים האמוציונליים אשר אפשרו לשפה להופיע ולהתפתח אבולוציונית במיני אדם קדומים? ומרגע שהופיעה, כיצד שפה שינתה את הפרופיל האמוציונלי של אותם מינים?
גינת עידו שם המנחה והחוג: פרופ' (אמריטוס) רבקה פלדחי- מכון כהן. נושא המחקר: הבניית המרחב הציוני בתערוכות וירידים בינלאומיים בתקופת המנדט הבריטי. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: ייצוג ולאומיות, קהילות מדומיינות, ציונות, תערוכות וירידים עולמיים, דיאורמות כמכשירי ראייה, בילדונג חברתי, עיצוב תערוכות, פרפגנדה, נדידת ידע. הסבר קצר: המחקר בוחן את הדרכים שבהם נבנה האתוס הציוני באמצעות השתתפות ציונית בתערוכות ובירידים עולמיים בתקופת המנדט הבריטי. המחקר מתמקד בצעדים שננקטו על מנת לייצג את הנוף הפלסטיני / "הארצישראלי" ואת פרוייקט הבנייה הציוני כדוגמה למוודרניזציה ולגאולת הארץ, וכמודל מוצלח לתפיסות של רפורמה לאומית וחברתית. באמצעות המחקר אני מבקש לזהות את הקשרים בין שיטות הייצוג החזותי בתערוכות, ובין מערךך האג'נדות של המארגנים והכוח הפרשני של הקהלים השונים.
הסנס-בנינסון צבי שם המנחה והחוג: אהוד לם, לימודי מדע נושא המחקר: מחלוקות מדעיות כחלון לתהליכי מידול במדעי החיים מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה והיסטוריה של הביולוגיה, מודלים במדעי החיים, תהליכי מידול, מחלוקות מדעיות, ערכים במדע, פלורליזם פרגמטי, מחויבויות חוץ-מדעיות, סוציוביולוגיה, טבעון. הסבר קצר: מאז פרסומו של "The Logic of Scientific Discovery" מאת קרל פופר (1934), סוגיה מרכזית בפילוסופיה של המדעים היא האפשרות להבחין בין מדע לבין שאינו-מדע. כמעט 90 שנה לאחר מכן, ועדיין אין קבוצה ממצה ומוציאה של ערכים אפיסטמיים שכאשר הם נוכחים במחקר כלשהו ניתן להגיד עליו שהוא מדעי (ואם הם נעדרים, אי אפשר להגיד שהמחקר אינו מדעי). בעבודתי אטען שמצב דברים זה נובע מכך שהפעילות המדעית הסטנדרטית הופכת את הניסיון להגדיר קבוצה כזו של ערכים אפיסטמיים למשימה בלתי אפשרות - הליכי מידול, שהם פרקטיקה מחקרית מרכזית, עשויים להכניס ערכים (שקודם לכן נחשבו לערכים לא-אפיסטמיים) לתוך תמונת העולם המדעית הלגיטימית, הליך אותו אני מכנה "טבעון"; במילים אחרות, קו התיחום בין "מדע" לבין "שאינו-מדע" אינו נשאר במקום אחד. כדי להבין כיצד הדברים מתרחשים, אבחן את הוויכוחים סביב פרוגרמת המחקר של הסוציוביולוגיה - ויכוחים מרכזיים בביולוגיה אבולוציונית בשליש האחרון של המאה ה- 20, ובהם שאלות מתודולוגיות ושאלות אידאולוגיות דרו בכפיפה אחת (ולעתים קרובות אף הושפעו אלו מאלו).
הרי אלי שם המנחה והחוג: ליאו קורי, מכון כהן נושא המחקר: אספקטים פילוסופיים ופיסטמולוגיים של Deep Learning. הסבר קצר: אינטליגנציה מלאכותית בהשוואה לאינטליגנציה אנושית תוך התמקדות ב- Deep Learning / Machine Learninng. זהו אחד הנושאים החמים בתהליכי המחשוב הנוכחיים. בהקשר זה אני בוחן שאלות הקשורות ל- Cognitive Science, Philosophy of Mind ופילוסופיה של המדע.
זהבי אברהם שם המנחה והחוג: פרופ' שאול קציר- מכון כהן. נושא המחקר: הסיבות להעברת האחריות על יחידת הבסיס של הזמןמ מהאסטרונומים לפיזיקאים. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קצב סיבוב כדור הארץ, הצעות לשינוי השיטה לקביעת זמן, מעגלים אלקטרוניים, גביש הקוורץ, מתנדים, פילטרים, תקשורת אלחוטית, רדאר, בקרה, שעון אטומי, דנז'ון, NIST, NPL, הוועידות הכלליות, הבינלאומיות המיעצות של מידות ומשקלות. הסבר קצר: ב- 1960 הוועידה הכללית למידות ומשקלות קבעה את יחידת הבסיס לזמן (בשם: Ephemeris Second) על-פי המלצת האסטרונומים. 7 שנים מאוחר יותר, אותה ועידה קבעה כי יחידת הבסיס של הזמן תשתנה ותקבע על-פי התדר האטומי על-פי שימוש באיזוטופ של צזיום. המחקר מבקש לברר כיצד התפתחות תחומי האסטרונומיה והטכנולוגיה של הגלים האלקטרומגנטיים הביאו לשינויים אלה.
זילברמן יצחק (איציק) שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש ודר' סנאית גיסיס, מכון כהן. נושא המחקר: חקירה היסטורית של המחלוקת על ההסטוריות של ממלכת דוד ושלמה. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: לקטוש, בורדייה, פיש, מחלוקות אינדיבידואלים וקולקטיבים, ארכאולוגיה מקראית, הממלכה המאוחדת. הסבר קצר: מה, במשך 40 שנה, מתחזק את המחנאות סביב ממלכת דוד ושלמה (היתה או לא היתה?) למרות שכולם שותפים לאותו בסיס נתונים וקורפוס טקסטואלי?
זקס אוריין שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה- מכון כהן נושא המחקר: האבולוציה של הזיכרון האפיזודי כבסיס לתודעת-דמיון מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אבולוציה של התודעה, זיכרון אפיזודי, דמיון, ייצוג, מחקר התנהגותי בבע"ח, מחקר נוירואנטומי בבע"ח, נוירואנטומיה של זיכרון אפיזודי, היפוקמפוס. הסבר קצר: זיכרון אפיזודי הוא היכולת לזכור מאורע מסוים בקונטקסט שלו- מתי התרחש, היכן, מי היו מעורבים ומה סדר ההתרחשות. במחקר שלי אנסה לעקוב אחר ההתפתחות של היכולת הזו לאורך האבולוציה. אתחיל מלסקור באילו בעלי חיים כיום ניתן לזהות זיכרון אפיזודי. אנסה לזהות מתי היכולת הזו הופיעה בשושלת האבולוציונית שהובילה אל בני אדם, והאם היא הופיעה באופן עצמאי בשושלות אחרות. לאחר מכן אנסה להבין כיצד מבנים מוחיים בבני אדם ובחיות הרלוונטיות מקיימים זיכרון אפיזודי, וכיצד אלו מתקשרים ליכולת הכללית יותר של "דמיון". התאוריה שעליה המחקר נסמך היא שזיכרון אפיזודי הוא הבסיסיל יכולות דמיון אחרות, הן מבחינה נוירואנטומית והן מבחינה אבולוציונית.
ישי בועז שם המנחה והחוג: פרופ' יוסי שוורץ, דר' אחמד אגברייה, מכון כהן. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פילוסופיה אסלאמית בימי הביניים, אגרות אח'ואן אל-צפא (האחים הטהורים), לימודי בעלי חיים, אתיקה של בעליל חיים. מעמד בעלי החיים בתרבות האסלם, יחסי אדם-בעלי חיים בכתבי אח'ואן אל-צפא, בעלי חיים בקוראן.
עואבדי יוסף שם המנחה והחוג: דר' אחמד אגברייה, מכון כהן. נושא המחקר: מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: גישת האסלאם החנבלי לפילוסופיה של הטבע (מדעי הטבע) במאה ה- 12, אינטראקציה בין הזרם החנבלי לבין הזרם האשערי במיוחד אל אלג'זאלי.
פינס רויכמן נעמה שם המנחה והחוג: פרופ' משה צוקרמן, מכון כהן. נושא המחקר: Residues of a Dreamworld: World Fairs and their Permanent Marks on the Public Sphere. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: תערוכות וירידים עולמיים, אסתטיקה סביבתית, Visual Culture, פילוסופיה של המרחב, מיתוס ונרטיב, Landscape & Vision, אדריכלות.
פלאח נור אודט שם המנחה והחוג: פרופ' רבקה פלדחי וד"ר אחמד אגבאריה, מכון כהן וביה"ס לפילוסופיה-מדעי הדתות. נושא המחקר: היחס שבין "הדת הפנימית" למרחב הדת החיצוני בקרב נשים מוסלמיות המזוהות עם "התנועה האסלאמית" בישראל (The Relation Between the "Inner Relation" and the External Religion Among Muslim Women Identified With the "Islamic Movement" in Israel). מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חוויה דתית, אסלאמיזם, תנועה מוסלמית, נשים ודתיות, נשים ופרקטיקות דתיות, סובייקטיביות אמונה ופרקטיקות דתיות, פמיניזם ודתיות, פמיניזם וקולוניאליזם. הסבר קצר: המחקר בא לבחון את האינטראקציה המתקיימת בין מרחב האמונה והחוויה הפנימית-סובייקטיבית הדתית לבין המרחב החיצוני הדתי בקרב נשים מוסלמיות המזוהות עם התנועה האסלאמית בישראל. כדי לחקור שאלה זו ייערכו ראיונות עומק עם נשים אלה, ומתוך התכנים שיעלו בראיונות תחקר שאלת האינטראקציה שבין החויה הדתית הסובייקטיבית שלהן לבין התכנים והפרקטיקות הדתיים המתקיימים במרחב הציבורי בו הן חיות.
רומן מאיה שם המנחה והחוג: פרופ' מנחם פיש- מכון כהן נושא המחקר: הנורמטיביות של התודעה מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: קוגניציה, מדעי המוח, דניאל דנט, וילפריד סלרס, צ'ארלס טיילור, פילוסופיה פמיניסטית של המדע, אוולין פוקס קלר, דונה האראווי, הלן לונג'ינו, פילוסופיית תהליך, אלפרד נורת' ווייטהד, פילוסופיה של האורגניזם. הסבר קצר: המחקר עוסק בקשר שבין פילוסופיה של המיינד ופילוסופיה של מדעי המוח לפילוסופיה של המדע וספציפית בבעיה שפילוסופיה רדוקטיבית של המיינד דוגמת זאת של דניאל דנט מייצרת עבור פילוסופיה של המדע ועבור היכולת לטעון שהמדע היא צורת חקירה מועדפת ורציונלית של הטבע. אני מבססת את הבעייתיות הטמונה בתיאוריות רדוקטיביות על ידי השוואה בין מה שגישות דוגמת זו של דנט מאפשרות ומה שגישות דוגמת זו של סלרס מאפשרות ובהמשך מאתגרת את הגישה הדנטיאנית על ידי הצגת ביקורות מפילוסופיה של המדע על הגישה הרדוקטיבית במדע, ביניהן ביקורות ממדעי החברה, פילוסופיה פמיניסטית ופילוסופית תהליך.
נגה שלומי שם המנחה והחוג: פרופ' יוסף שוורץ, המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים; פרופ' מטאו וולריאני. נושא המחקר: התפתחות שפה ויזואלית בספרי לימוד של קוסמולוגיה מהעת החדשה המוקדמת: ניתוח מבוסס למידת מכונה. מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: תרבות חזותית ומדע, היסטוריה דיגיטלית, היסטוריה של הקוסמולוגיה, סקרובוסקו. הסבר קצר: המחקר עוסק באיורים בספרי לימוד של קוסמולוגיה מתחילת עידן הדפוס ועד אמצע המאה ה- 17. עותקים דיגיטליים של הספרים נאספו למאגר נתונים (דאטה בייס) בסמגרת הפרוייקט "דה ספרה" במכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין, בהובלתו של פרופסור מטאו ווליריאני. בעזרת מאגר הנתונים ניתן למיין את האיורים ולנתח מגמות שונות בקורפוס המונה כארבע מאות ספרים ומעל מעשרים אלף איורים. בתקופה זו האסטרונומיה עוברת שינויים עמוקים ונרחבים: תפיסת העולם הגיאוצנטרית (לפיה כדור הארץ במרכז היקום) מתחלפת בזו ההליוצנטרית (בה השמש ניצבת במרכז), הידע עובר מתמטיזציה והפרקטיקות של ידע ולמידה משתנות ללא הכר. השפה החזותית של האיורים במאגר מידע גדול זה והשינויים השונים בה לאורך התקופה הארוכה ובין אזורים שונים באירופה יכולה לסייע להבנה כיצד הפן הויזואלי של ספרים מדעיים קשור או מבטא את השינויים הגדולים בתפיסות המדעיות בתקופה.
דור שלטון שם המנחה והחוג: פרופ' חוה יבלונקה, מכון כהן; פרופ' דניאל דור, החוג לתקשורת; איאן קרוס, מרכז למוזיקה ומדע (קיימברידג') נושא המחקר: האבולוציה התרבותית של המוזיקה