תלמידי PhD

אור שירלי

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל ופרופ' אורנה פלג- בלשנות. 

נושא המחקר: איוך אמת: חקירה אמפירית. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פרגמטיקה, סמנטיקה, תיאוריות על האמת, אמת, בולטות שיחית, סובייקטיביות, פרופיל שיחי, גרייס, סטראוסון, אוסטין, דיווידסון.

הסבר קצר: במחקר הדוקטורט שירלי אור חוקרת את המוטיבציה לאייך אמת מצבי עניינים בעולם, שכן הפעולה נתפסת כמיותרת בשיח הטבעי לאור העקרונות החלים על השפה. המחקר כולל ניתוחי קורפוס וניסויים פסיכו-בלשניים. 

יברכיהו הדס

שם המנחה והחוג: פרופ' אותי בת-אל פוקס, בלשנות. 

נושא המחקר: פונוטקטיקה עברית: שכיחות ודקדוק.

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פונולוגיה, מורפולוגיה, פונוטקטיקה, תיאוריית האופטימליות, אילוצים אוניברסליים, אילוצים תלויי-שפה, עברית, שכיחות, מחקר קורפוס, ניסויים פסיכו-בלשניים.

הסבר קצר: במחקר הדוקטורט אני שואלת: מהן ההגבלות על רצפי העיצורים בעברית, ומהם הגורמים להגבלות אלו?

אני בוחנת את השילוב בין אילוצים תלויי שפה, שמקורם בלקסיקון של השפה הספציפית (במקרה הזה, עברית) ובין אילוצים אוניברסליים, המבטאים העדפות של שפות טבעיות. המחקר מושתת על שתי שיטות מחקר: ניתוחי קורפוס, המאפשרים לבחון את הקיים בשפה הנחקרת, וניסויים פסיכו-בלשניים, המאפשרים לבחון את הקיים בידע הלשוני של דוברי העברית.

מחקר זה הוא חלק מהתעניינות רחבה יותר בפונולוגיה ובמורפולוגיה בכלל, ושל העברית בפרט, תוך בחינה מערכתית של הגורמים המעצבים את לקסיקון השפה ומגבילים את השרירותיות ביצירת מילים.

כ"ץ יובל

שם המנחה והחוג: פרופ' נעמה פרידמן, החוג לבלשנות. 

נושא המחקר: מודל נוירופסיכולוגי-בלשני להפקת משפטים. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: אפאזיה, לקויות שפה, בלשנות תיאורטית. 

הסבר קצר: לקויות שפה יכולות לנבוע מפגיעה נוירולוגית (אפאזיה), להיות מולדות, או להיגרם מסיבות נוספות כמו שמיעה לקויה או חסר תזונתי בגיל הינקות. תכונה חשובה של לקויות שפה היא שהן נוטות להיות סלקטיביות מאוד: אצל כל מטופל חלק מהיכולות השפתיות נפגעות, בעוד שאחרות נותרות קתינות לחלוטין. התכונה הזאת מאפשרת לנוירופסיכולוגים להסיק מהם הרכיבים והתהליכים הקשורים בהפקה תקינה של שפה, וכך לשרטט מודלים השואפים להסביר כיצד בני אדם הופכים רעיונות לצלילים. גם בלשנים תיאורטיים מתארים כיצד פועלת השפה האנושית, על-ידי הסתכלות על שפות העולם ותכונותיהם המשותפות והייחודיות. אף על פי שנוירופסיכולוגיה ובלשנות תיאורטית חולקות מושא מחקר, הן חלוקות באשר למודלים שהן מציעות. מטרת המחקר שלי היא לגשר בין שתי המסגרות האלה על-ידי עיצוב מודל להפקת משפטים התואם לממצאים ולהנחות היסוד של שתיהן. אני עושה זאת על ידי בחינה של תופעות המתוארות בספרות הבלשנית (מורפולוגיה פעלית, כינויי גוף, מילות יחס, תנועת פועל, התאם ועוד), ועיצוב ניסויים הבודקים כיצד אנשים עם לקויות שפה שונות מתמודדים עם אותן תופעות. התוצאות מסייעות לי להכריע בין מודלים בלשניים שונים, ולשרטט מודל נוירופסיכולוגי עקבי עם הנחות בלשניות המסוגל להסביר הפקה תקינה ולקויה של התופעה הנחקרת. 

לבנט אפרת

שם המנחה והחוג: פרופ' רחל גיורא, החוג לבלשנות / התוכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה; פרופ' אגנס סל, החוג לבלשנות אנגלית, אוניברסיטת פריז-דידרו. 

נושא המחקר: סרקזם בשאלות

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: חקר השיח, בלשנות קוגניטיבית, בלשנות אנגלית, פסיכו-בלשנות, סרקזם, שאלות, תחביר, פרגמנטיקה. 

הסבר קצר: העבודה תתמקד בשלושה מבנים תחביריים שונים של שאלות בשפה האנגלית. מבנים אלו יכולים לשקף גם משמעות ליטרלית וגם משמעות סרקסטית. אחת ממטרות העבודה תהיה לבדוק אילו גורמים (תחביריים, לקיסקליים, קונטקסטואליים ועוד) מביאים את הקורא לקרי ליטראלי ואילו גורמים מביאים את הקורא לקרי סרקסטי. 

פישמן אלון

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל, חוג לבלשנות; פרופ' ישעיהו שן. 

נושא המחקר: פעלי חישה אוגדיים, אבידנציאליות וסינסתזיה. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה, פרגמטיקה, שפה חושית, בלשנות קורפוס, בלשנות ניסויית. 

הסבר קצר: המחקר עוסק בפעלי חישה אוגדיים (כגון 'נראה', 'נשמע', 'מרגיש'), במבנים השונים שבהם הם מופיעים, ובפירושים השונים שניתנים להם. אני מתמקד בשימושים אבידנציאליים שבהם הדוברת מביעה ספק (כגון "השמש נראית אדומה"), ובמטאפורות סינסתטיות (כגון "התמונה נראית כמו שהמוזיקה נשמעת"). 

קציר ניקול

שם המנחה והחוג: פרופ' מירה אריאל, החוג לבלשנות. 

נושא המחקר: כמתים, פרופילי שיח וייצוגים מנטליים. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה, פרגמטיקה, בלשנות קורפוס, כמתים, יחסים לקסיקליים, סקאלות כמתים, ניסויים. 

הסבר קצר: המחקר שלי משלב נתוני קורפוס יחד עם ניסויים על מנת לבחון את היחסים בין כמתים (Quantifiers) בלקסיקון המנטלי. המחקר מתמקד בשלושה נושאים: סקאלות כמתים, סינונימיה בין כמתים והאופן בו כמתים שונים מבנים (Construe) את המשלימים שלהם כמורכבים מישויות יותר או פחות מופרדות. 

שבנוב יחזקאל

שם המנחה והחוג: ד"ר עינת שטרית, החוג לבלשנות. 

נושא המחקר: שלילה כפולה, הקשר, היחס בין כוונת הדובר לתפישת הנמען. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: פרגמטיקה, פרגמטיקה ניסויית, שלילה, שלילה כפולה, הקשר, פסיכובלשנות. 

הסבר קצר: המחקר עוסק בשאלות הבאות: מהי המוטיבציה לשימוש בביטוי המסומן ויכצד הוא נתפש ומתפרש על-ידי נמענים. כיצד המוטיבציה ו/או הפרשנות מושפעות מסביבות שיחיות שונות (פרגמטיות, דקדוקיות ועיבודיות)? מהו הקשר (אם קיים) בין מה שהדובר מבקש להעביר לבין מה שהנמען מפרש. 

שונפלד אביב

שם המנחה והחוג: פרופ' פרד לנדמן, בלשנות. 

נושא המחקר: הוראה על תתי-סוגים. 

מילות ומושגי מפתח לתחום העיסוק: סמנטיקה רפרנציאלית, קומפוזיציונלית, גנרטיבית, מודל-תיאורטית, תנאי-אמת, הוראה על סוגים, הוראה על תתי-סוגים, צירופים שמניים עירומים (Bare NPs), גנריות (Genericity), סְפִירוּת (Countability), כינויי קניין. 

הסבר קצר: המחקר עוסק בצירופים שמניים שמורים על תתי-סוגים (למשל סוג של ציפור). תתי-הנושאים הם הוראה על תתי-סוגים על ידי שמות עצם (למשל ציור ב- הציפור הזאת נכחדה), יחס התת-סוג (למה זה אמתי שכלבים הם סוג של חיית מחמד?), ודו-משמעות שבמסגרתה צירוף שמני מורה על סוג או דוגמה של הסוג (ניתן לפרש את טיטניום התגלה בקורנוול כטוען שהיסוד התגלה בקורנוול, או שכמות של היסוד התגלתה שם).